שמאי מקרקעין במושבים והחלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל

המושבים, אותה צורת התיישבות ייחודית לישראל, משנים פניהם בקצב מסחרר, כשהחקלאות מפנה יותר ויותר דונמים לטובת נדל”ן – שמאי מקרקעין במושבים מסייע הן לבעלי הנחלות למצות את זכויותיהם והן למי שרוצה ליהנות מאיכות חיים של ממש ולעבור להתגורר במושב לבחון הזדמנויות קורצות במיוחד. בנוסף, מספק שמאי מקרקעין המתמחה בתחום המושבים שומות חקלאיות – חוות דעת המעריכות שווי קרקעות חקלאיות (כאלה שעדיין משמשות לחקלאות וכאלה שהוסב ייעודן לנדל”ן) או נזקים לציוד (בין אם נגרמו מיד אדם ובין אם כתוצאה מפגעי טבע) וכן הערכות הקשורות למיסוי עסקאות מקרקעין של אדמות חקלאיות.

מושבים בישראל

המושב הוא כאמור צורת התיישבות ייחודית לישראל. בדומה לקיבוץ, מדובר בהתאגדות קבוצה של בני אדם שעיסוקם העיקרי הוא חקלאות, אך בניגוד לקיבוצים, או לפחות בניגוד לקיבוצים בראשית דרכם, אין מדובר בישות כלכלית אחת – במושבים כל משפחה היא ישות כלכלית עצמאית, אם כי כמובן ישנם מוסדות משותפים וגם עזרה הדדית. בישראל של 2012 קיימים למעלה מ-400 מושבים (שבין המפורסמים בהם ניתן לציין את בית לחם הגלילית, כרם מהרל, נהלל, פארן, זרעית, מכמורת, בית ינאי, חצבה, הבונים, כפר הס, נווה אטיב, רגבה, רמות נפתלי, שדמות מחולה, כפר ביאליק ותל עדשים), הכוללים כ-33 אלף בעלי נחלות, כך ששמאי מקרקעין במושבים פועל בכל אזורי הארץ וידיו מלאות עבודה.

החלטה 979

אחת ההכרעות החשובות ביותר בתחום הנדל”ן והקרקעות במושבים, שכמובן משפיעה מאוד על עבודתו של שמאי מקרקעין במושבים, היא החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל (המועצה המפקחת על פעילותו של מנהל מקרקעי ישראל; בראשה יושב שר הבינוי והשיכון ובין השאר חברים בה גם נציגים ממשרדי האוצר, המשפטים ואיכות הסביבה וכן נציגי קק”ל).

החלטה 979 שהתקבלה בשנת 2007, ושאושרה ב-2011 ע”י בג”ץ, מעניקה זכויות יקרות ערך לאנשי המושבים, ובפרט את האפשרות להקים על נחלתם מבני מגורים ללא הגבלה (בניגוד למצב הקודם, שבו ניתן היה לבנות 3 יחידות דיור בלבד, שתיים מהן בגודל של עד 160 מ”ר והשלישית מוגבלת ל-55 מ”ר). עלות מימוש זכות זו היא 3.75% מערך הקרקע, וכמובן ששירותיו של שמאי מקרקעין במושבים הם הכרחיים על מנת לקבל חוות דעת מדויקת ומקיפה לגבי שווי הקרקע. בנוסף, יכולים בעקבות החלטה 979 בעלי הנחלות גם למכור חלק משטח הנחלה המיועד למגורים למי שרוצה ליהנות מאיכות חיים כפרית ופסטורלית גם אם עיסוקו אינו חקלאות. עבור אפשרות זו על אנשי המושבים לשלם למנהל מקרקעי ישראל 33% משווי הקרקע, כך שגם במקרה זה נדרשת חוות דעת של שמאי מקרקעין במושבים.

לצד החלטה 979 הועברה גם החלטה 1101, שגם היא משפיעה על עבודתו של שמאי מקרקעין במושבים. ההחלטה המקורית אפשרה להקים בנחלות במושבים מבנים לתעסוקה ששטחם עד 500 מ”ר, ואף להשכירם. בג”ץ פסל את אופציית ההשכרה אך השאיר על כנה את האפשרות להקמת המבנים הנ”ל.